#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תפח. למאי נפק""מ שהתורה קראה לחלק בכורה - מתנה? "	"לרבנן שאין הבכור נוטל בשבח שהשביחו נכסים לאחר מיתת אביהם, דמה מתנה עד דמתיא לידיה אף חלק בכורה כן. לכו""ע שרשאי לומר איני נוטל, לרבי דמתנה קרייה רחמנא ואין מזכין לאדם בעל כרחו, ולרבנן ביאר הרשב""ם (ד""ה שאם אמר -הראשון) דילפינן מדכתיב לו."	בבא בתרא קכד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תפט. בכור שאמר איני נוטל פי שנים ואיני נותן לבע""ח פי שנים רשאי. למאי נפק""מ? "	"הרשב""ם (ד""ה ואם אמר) כתב שנפק""מ שצריך המלוה לתבוע את אחיו של הבכור לדין, ואם אינו יכול לכופם מפסיד, או אם הלכו למדינת הים אין מורידין לבע""ח בקרקע עד דשמעו ב""ד טענת האחין, דשמא יטענו פרענו או שטר פרוע הוא <sup>רנה</sup>.<br>ור""י (בתוד""ה ואם) כתב שנפק""מ אם היתומים קטנים שיכול הבכור לומר איני נוטל פי שנים וישאר הקרקע לפני היתומים ולא יטול הבע""ח מהם, שאין נזקקים לנכסי יתומים אא""כ ריבית אוכלת בהם.<br>ור""ת כתב שנפק""מ אם יצא שט""ח על הבכור ולא על האחים ואמר הבכור איני נוטל ואיני נותן רשאי ומפסיד בע""ח ואין לו על היתומים כלום דלאו בעל דברים דידהו הוא <sup>רנו</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנה.  כתב הרשב""א שלפי פי' של הרשב""ם אפשר דאפי' לרבא דאמר שנפרעים מן האדם שלא בפניו אפ""ה נפק""מ הכא דאילו לא היה בכור זה רשאי לסלק עצמו מחלק בכורתו אומרים לו או פרע או נורידנו לבע""ח בקרקע בשומת ב""ד מיד, אבל עכשיו כל שהאחים קרובים כדי שנשלח ונודיעם אין יורדין לנכסים עד שנשלח להם שלש איגרות כל שלשים יום כדאיתא בירושלמי.
<br>רנו.  והרשב""א הביא את פירוש הר""י מיגש שלוה אינו רשאי לומר לבע""ח הרי הנכסים לפניכם אלא כופין אותו למכור את הנכסים ולפרוע לבע""ח ואילו בכור יכול להסתלק מחלק בכורתו, ואינו מחויב למוכרו ולפרוע לבע""ח. ובשם הראב""ד כתב שגם לוה אינו מחויב למכו ר בעצמ ו והחידו ש בבכור הוא שאם ויתר על חלק בכו רה אינו יכול לחזור בו ואילו בחלק פשיטות אם ויתר יכול לחזור.</span>"	בבא בתרא קכד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תצ. נכסים ששבחו לאחר מיתת אביהם, באיזה אופן ומדוע 1) לכו""ע אין הבכור נוטל פי שנים 2) לכו""ע נוטל 3) מח' רבי ורבנן ובמאי פליגי? "	"1) בשבח שהשביחו היתומים לאחר מיתת אביהם, דכתיב בכל אשר ימצא לו.<br>2) לרב פפא דיקלא ואלים ארעא ואסיק שירטון, דעדיין שמו עליו. ויעוין ברש""ש שכתב שרב פפא פליג אגמ' לעיל שטעמא דרבנן מלתת לו דא""כ אפי' דיקלא ואלים מחלוקת, שלרבנן לא יטול שאין אדם נותן דבר שלא בא לעולם.<br>3) חפורה והוה שובלי - שחת שנעשתה שבולים, שלופפי והוו תמרי - פרחים שנעשו תמרים. רבי סבר דהוה שבחא דממילא ולכן נוטל, ורבנן סברי שהשתנה לדבר אחר ושם אחר ועל כן אינו נוטל."	בבא בתרא קכד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תצא. האם בכור נוטל פי שנים ומדוע 1) במלוה ע""פ בלי משכון 2) בריבית מגוי? "	"1) כתב הרשב""ם (ד""ה ירשו ש""ח) דבמלוה ע""פ ואפי' בעדים כיון דמצי למטען פרעתיה לך אפיי רבי מודה שאינו נוטל פי שנים, דהא אין מוחזקים בחוב זה והוי ראוי.<br>2) לרבי נוטל שהשטר השביח דהיינו נכסים שהשביחו ממילא. לרבנן אין לו דהוי ליה ראוי שהריבית לא היתה שלו מעולם."	בבא בתרא קכד. - קכד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תצב. האם הבכור נוטל פי שנים ומדוע כשגבו בשטר חוב אביהם קרקע או מעות עם או בלי משכון? 	"עם משכון לכו""ע נוטל דבע""ח קונה משכון והוי מוחזק. בלי משכון לרבי נוטל פי שנים דהוי כשבח. לרבנן לבני מערבא לדעת רבה אם גבו קרקע נוטל, שקרקע זו השתעבדה לאביהם בחייו וכמי שהיה לו משכון דמי. אם גבו מעות אינו נוטל, דמלוה להוצאה ניתנה ואלו מעות אחרות ולא החזיק בהם אביהם, ולדעת רב נחמן אם גבו קרקע אינו נוטל ואם גבו מעות נוטל, רשב""ם פירש שמעות הלואהו ולכן נחשב מוחזק במעות אבל בקרקע לא דלא הלוה לו קרקע <sup>רנז</sup>, והתוס' (ד""ה גבו) פירשו שגבו מעות יש לו משום דדרך בע""ח לפרוע מעות ולא קרקע והוי מוחזק בגבו מעות משום דסמיכי עלייהו. אבל קרקע שאין הדרך ליתנה בחוב לא סמכי עלה ולא הוי מוחזק.<br>לרב יהודה אמר שמואל ולרבה עצמו בין גבו קרקע ובין גבו מעות אין לו. רשב""ם פירש שלא היה אביהם מוחזק בהם שלא אותם הלוה. ולר""ת (בתוד""ה לטעמייהו) טעמו של רבה כיון ששעבודא לאו דאורייתא. ולדעת י""מ ברשב""ם בני מערבא איירי בגוי ושמואל ביהודי ולא פליגי, והרשב""ם דחה דבריהם.<br>דעת רב נחמן עצמו לרשב""ם שבין גבו קרקע ובין גבו מעות אין לו וכרבה. לר""ת לר""נ בשניהם יש לו דמלוה כמאן דגביא דמי הואיל ונקיט שטרא.<br>ולהלכה פסק רב פפא שאין הבכור נוטל פי שנים במלוה בין שגבו קרקע ובין שגבו מעות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנז.  והרשב""א הוסיף טעם על דברי לסלקו בקרקע ולכן נחשב לרב נחמן הרשב""ם דכל שיש לו מעות אי אפשר מוחזק במעות .</span>"	בבא בתרא קכד: - קכה. ותוס'		
